היסטוריה קצרה של הזמר העברי
"ההיסטוריה הפנימית של עם שוכנת בתוך שירתו"
מאת: אדם הפטר
שנות החמישים והשישים
הבולטים מחבריה של להקת הנח"ל מתחילת שנות החמישים, עברו ללהקת "בצל ירוק" ('וונצואלה', 'ליפא העגלון', 'אדוני השופט', 'האדם הקדמון'). יוצאי להקה זו, הקימו את להקת "התרנגולים", להקה שיצרה סטנדרטים בתולדות הבידור הישראלי. בין להיטיה: 'שיר השוק', 'הכל זהב', 'שיר השכונה', 'ככה סתם', 'השמלה הסגולה', 'זמר אהבה לים', 'כשאת אומרת לא'. מחבר המילים העיקרי היה חיים חפר, הבימוי וההפקה המוסיקאלית, נעשו על ידי נעמי פולני הכאריזמתית. אגב, ב'שיר השכונה' מוזכר המשפט הנועז של התקופה: 'מלפנים היא מתפתחת, היא לובשת כבר את זה...'. מי היה מעלה אז בדעתו לשדר את המלה 'זיונים' של דויד ברוזה מ'האשה שאיתי' (שנות השמונים) ו'אנחנו דור מזוין' של אביב גפן מתוך 'עכשיו מעונן' (שנות התשעים). מפיק "התרנגולים" היה פשנל, שאף גילה בין חברי הלהקה את שלישיית ה"גשש החיוור". מלחין הבית של "התרנגולים" היה סאשה ארגוב. שירים נוספים של ארגוב במשך השנים: 'הרעות', הוא לא ידע את שמה', 'רחוב במסחה', 'אליפלט', 'פנס בודד' (מילים חיים גורי), 'וידוי', 'בלדה על נערי שגדל' ועוד רבים. ארגוב הלחין גם את שירי המחזמר שכתב אלתרמן 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר', בכיכובם של אילי גורליצקי ויונה עטרי. גורליצקי שר כסולן בלהקת 'פיקוד המרכז' (1958) את 'חמסינים במשלט', שכתבה נעמי שמר. בתחילת שנות השישים בצעה יונה עטרי את השיר 'המורה לזמרה' (דו-רה-מי... מי זרק עלי קליפה?). מיד אחרי המחזמר יצאו גורליצקי ועטרי במופע משיריו של נתן אלתרמן: 'שוק המציאות'.
בסוף שנות החמישים הלחין נחום היימן את השיר 'חופים' למילותיו של נתן יהונתן ששרה להקת הנח"ל. כמו כן הלחין את השיר 'רק הד קולך' בביצועם של צמד הפרברים. שיר נוסף של היימן 'שירים עד כאן' בוצע בשנות השמונים על ידי הרכב שכלל בין היתר את: מאיר בנאי, חני לבנה ומשה דץ, בערב שירי נחום היימן. מלות השיר נכתבו על ידי נתן יהונתן. שירים נוספים של נתן יהונתן: 'הרדופים', 'האיש ההוא', 'יש פרחים', 'שיר אהבה ישן', 'מת אב ומת אלול', 'שוב נתחיל מחדש'.
שיתוף פעולה פורה של נחום היימן עם המשוררת רחל שפירא הוליד בין היתר את השירים: 'כמו צמח בר', 'אנשי הגשם' ו'שיר למענך'.
במופע שנערך בתל אביב במאי 1998, לכבוד צאתו לאור של ספר משירי נחום היימן, (המלחין בעצמו הנחה בחן רב), ביצעה בתו, סי, את 'כמו צמח בר' בדרכה המיוחדת, (השיר בוצע שנים רבות קודם לכן על ידי חוה אלברשטיין). לאחר שזכתה לתשואות, הוסיפה בהתרגשות: "כמה טוב להנות יחד עם המלחין, כאן ועכשיו, בלי להפוך אותו למיתוס".
המשורר נתן אלתרמן והמשוררות רחל ולאה גולדברג זכו להיות מולחנים בשירים רבים.
בין שירי אלתרמן המולחנים: 'הורה מדורה', 'כלניות', 'ניגון עתיק', 'שיר העמק', 'תכול המטפחת', 'חנה'לה התבלבלה', 'צריך לצלצל פעמים', 'אליפלט', 'דצמבר', 'בכרמי תימן', 'בכל זאת יש בה משהו', 'ליל גליל', 'פגישה לאין קץ'.
משיריה המולחנים של רחל: 'ואולי', 'כנרת', 'לא פעם בקיץ', 'רק על עצמי לספר ידעתי', 'אל ארצי', 'זמר נוגה', 'היה נא טוב אלי'.
משירי לאה גולדברג המולחנים: 'בואי כלה', 'ערב מול גלעד', 'בארץ אהבתי' ,'מה עושות האיילות', 'ימים לבנים', 'החליל', 'סליחות', 'משירי ארץ אהבתי', 'ולא היה בינינו אלא זוהר' (לחנו של דני ליטני).
הפזמונאי יוסי גמזו זכה אף הוא ללחנים רבים. בין שיריו: 'סימן שאתה צעיר', 'השריון עשה היסטוריה', 'איפה הן הבחורות ההן', 'לי ולך', 'לילה ראשון בלי אמא', 'זוהי יפו', 'הכותל'. את השיר 'סתם יום של חול' שר שמעון ישראלי , השחקן והזמר, שהופיע בקריירה שלו בשבע תוכניות יחיד.
ב - 1960 החלה רשות השידור במסורת, שנקראה: 'פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי'. מטרתו היתה לעודד יוצרים חדשים. הפסטיבל נערך בדרך כלל במוצאי יום העצמאות. בפסטיבל הראשון זכה השיר: 'ערב בא' (לחן אריאל לבנון למילים של עודד אבישר). השיר בוצע על ידי שמעון בר ועליזה קאשי. בר היה חבר ב'רביעיית מועדון התיאטרון'. הרביעייה הסאטירית שרה, הצחיקה, וידעה לדקור במקומות הרגישים במיוחד בכל הקשור לממסד. שלושת חבריה הנוספים של הרביעיה: גדעון זינגר, יענקל'ה בן-סירא וראובן שפר. צמד המצחיקנים זינגר ובן סירא הופיעו יחד במספר קומדיות ישראליות. מסורת הפסטיבל הופסקה, ובמקומה הופיע ה'קדם ארוויזיון'.
אחד מהשירים הבולטים בתולדות פסטיבל הזמר היה השיר 'בלדה לחובש' שהושר על ידי יהורם גאון בפסטיבל 1969 כשנתיים אחרי מלחמת 'ששת הימים'. העיתונות שלמחרת הפסטיבל, בקרה קשות את השימוש בנושא כה רגיש, ושייכה בעיקר לכך את הזכייה במקום הראשון בתחרות. השיר הולחן על ידי אפי נצר למילים של דן אלמגור. לחנים נוספים של אפי נצר: 'פרחים בקנה' ששרה להקת התותחנים לאחר מלחמת 'ששת הימים', שיר שסמל את התקווה לשלום (המילים של דודו ברק) 'מלכות החרמון' נכתב לאחר כיבוש החרמון על ידי חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים. כמו כן, הלחין את 'שלום על ישראל' ו'עצי הצפצפות'.
שירים נוספים מולחנים של דן אלמגור: 'המגדלור', 'חיימ'קה שלי', 'למי יש כבוד', 'כשאת אומרת לא', 'ליושינקה', 'העגורים', 'לנו יש פלאפל', 'ונצואלה'.
בני אמדורסקי לא היה רק חבר בצמד 'הדודאים'. הוא נחשב לציון דרך מרכזי בזמר הישראלי. כמבצע השתתף בשלישיית 'גשר הירקון', שכללה גם את אריק איינשטיין ויהורם גאון. משיריה הידועים של השלישייה: 'אהבת פועלי הבניין', 'לילה בחוף אכזיב', (הרוח והחושך והמים...), 'אל תעברי לבד', 'איילת אהבים', 'אם רק תבואי בחמש'. 'יום יום, כשאת עוברת כאן בתשע, אנו לך שורקים מן הסולם, ותאמיני לנו זהו פשע, שאת לא עוצרת מעולם...' כך זמרה לה השלישייה באמצע שנות השישים. מעניין אם מישהו היה שר שורות כאלה לקראת שנות האלפיים.
לאחר התפרקות 'גשר הירקון' שר בני בשלישיית "השלושרים" שכללה גם את שלום חנוך וחנן יובל. בין להיטיה: 'מה יש לך גברת לוין', 'לילי שלי', 'ציף ציף מעל הרציף', 'צרות טובות' (בעירי היו שתי עלמות). כעשור לאחר התפרקות "השלושרים", התחברו בני וישראל לזמרת ג'וזי כץ ויחד יצרו את המופע - "הטוב הרע והנערה". כמו כן, הקליט בני שירים כסולן ביניהם השיר 'פגישה לאין קץ'. את השיר 'אני גיטרה' כתבה לו נעמי שמר זמן קצר לפני מותו.
ג'ו עמר שעלה ממרוקו בשנת 1956, נחשב לחלוץ באופי שירתו, שזוהתה עם סגנון ערבי-מזרחי. היה בין אלו שחשו את תחושת ה'גטו המוסיקאלי' לגבי המוסיקה המזרחית-ים תיכונית. בין להיטיו - 'שיר השיכור', 'ישמח משה', 'ברצלונה', 'שלום לבן דודי'.
בני ברמן הלחין ושר מספר שירים ייחודיים לו, ביניהם: 'שיר הליצן' (שמש עולה יורד גם הליל), 'בפונדק קטן', 'פנסי העיר דולקים עדיין', 'שני קבצנים'. קולו אמנם צרוד משהו, אך אישיותו הססגונית והצורה בה מגיש הוא את שיריו הפכו אותם לשירים המושמעים גם בימים אלה ברדיו, ומושרים בערבי זמר.
משסיים יהורם גאון את חברותו בשלישיית 'גשר הירקון' (זמר נפלא ואהוב על רוב שכבות האוכלוסייה), פתח בקרירה מפוארת, ונחשב עד לימים אלה, מהאמנים השורדים בזמר העברי. יהורם גאון הוא גם שחקן מעולה, בין היתר זכור לטובה תפקידו כהיפוכונדר בסדרת הטלוויזיה 'קרובים קרובים'. מלהיטיו הגדולים: 'אלף נשיקות', 'הלילה טוב לאהבה', 'איפה את אהובה', 'רוזה', 'איפה הן הבחורות ההן', 'השר משה מונטיפיורי', וכירושלמי פטריוט (כיום חבר מועצת העיר) 'מעל פסגת הר הצופים', 'כל הכבוד' מתוך המחזמר 'קזבלן', שהועלה בשנת 66', והפך את גאון לכוכב על בגיל 27. המחזמר מביא את סיפורו של קזבלן המכונה "קאזה", בחור ממוצא מרוקני, העומד בראשה של חבורה הפועלת ב'שטח הגדול' ביפו. גאון שר גם שירי לדינו ורומנסרות ספרדיות, ביטוי לשורשים, שספג בבית הוריו: 'אברטו' ו'צור מי שלא אכלנו'.
יצחק לוי הוא האיש לו מיחסים את הנצחת הרומנסות הספרדיות בימנו. הרומנסות הם בעצם שירי אהבה. יהודי ספרד אמצו את הלחנים והתאימו אותם למילים מן המקורות. כמוכן הותאמו לחנים לתפילות. שפת הרומנסה היא לדינו. היהודים קראו לזה "ג'ודאו אספניול". לאחר גרוש ספרד, נשתמרה שפת הלדינו מאות שנים. בארצות הגלות היא הייתה השפה שקישרה בין היהודים. שימור הלדינו נעשה דרך שירי האהבה, סיפורי המקרא וברכות.
אף על פי שלא הקליט שירים חדשים תקופה די ארוכה, היה ונשאר יהורם גאון סמל תרבות, הישג השמור לאמנים מעטים בלבד.
פרט לצמד "הדודאים", שהוזכר קודם לכן, אציין מספר צמדים גבריים נוספים : צמד "הפרברים" - 'אילו כל האוהבים', 'ציפורים נודדות' (עם הסתיו חזרו הציפורים), 'ביתי אל מול גולן', 'אהבה פשוטה'. "העמרנים": 'דרור יקרא', 'ספרי תמה', ושני שירים מלחניו של יוסף הדר: 'שובה אלי', 'שני חיילים'. "צמד רעים" בסגנון חסידי 'עוד יישמע'. "צמד דרום": 'ביום א' בשבוע', 'הכותל' (איזוב ועצבת...), 'שיר הטוטו'. למעשה, סגנון הצמדים היה פופולרי מאוד. קמו גם צמדים של זמר וזמרת: אילן ואילנית - 'חופשי ומאושר', 'לכל אדם כוכב יש בשמים', 'בשנה הבאה'. חדווה ודוד: 'דבש ניגר', 'אני חולם על נעמי'. רן ונמה: 'דבקת החמור', 'חמדתי'. וצמד "העופרים": 'שיר שמח' (אם גם ראשינו שח).
ארבע הזמרות, שהחלו את הקרירה שלהן בצמדים, שהוזכרו לעיל, הפכו להיות זמרות סולניות: חדווה עמרני, אילנית, אסתר עופרים ונחמה הנדל ('דונה דונה'). אסתר עופרים הפכה לזמרת בינלאומית בזכות הלהיט בשפה האנגלית המשותף לה ולאבי עופרים: 'סינדרלה רוקפלה'. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי בשנת 1968. בשנת 1978 הקליטה חדווה עמרני את השיר 'בלב אחד' (סלאם עליכום), שהלחין דובי זלצר למילים של חיים חפר. השיר נולד בעקבות חתימת הסכם השלום עם מצרים (1978).
פרט לצמדים ושלישיות שהוזכרו, נציין את שלישיית 'שריד", 'טוב ללכת בדרכים', שלישיית "גאולה גיל": 'מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה', 'דבר אלי בפרחים', 'אם תלך כמו כולם' ו'הגבעות הכחולות'. שלישיית "שובבי ציון" : 'אז למה איש גדול אתה כל כך עצוב?'. שלישיית מפוחיות הפה: שלישיית "אדלר". לא נשכח את שלישיית הבנות 'שוקולד מנטה מסטיק": 'נוח', 'אמור שלום', 'זה טוב', 'אברה קדברה'. כמו כן את להקת הבנות "סקסטה" : 'נולדתי לשלום', 'אני עושה לי מנגינות'.
שתי שלישיות שעסקו בשירה ובידור: "התאומים" (אושיק לוי, חנן גולדבלט ופופיק ארנון). משיריה הבולטים של שלשית "התאומים" : 'בואו בואו חסידים' (תרגום ללהיט של להקת 'הטרמולוז' הבריטית), 'שלגיה', 'אם בוקר אחד יספרו לך'. שלישיית "הגשש החיוור" - שייקה לוי, ישראל פוליאקוב (פולי), גברי בנאי.
"הגששים" תרמו תרומה חשובה לתרבות הישראלית, בעיקר ביכולת שלנו לצחוק על עצמנו ,ומערכוניהם מהווים חלק מהשפה היום יומית שלנו לאורך השנים. סוג תרבות זה של הצחקה ושירה גם יחד במסגרת של להקה אחת מהווה סגנון ייחודי ביותר בשנות השישים. יש אפילו המשתמשים במושג שפה 'גששית'. הנה כמה ביטויים שהפכו לחלק מהשפה העברית בת זמננו: "סע לשלום חביבי המפתחות בפנים", "אז מה היה לנו", "באיזה צבע אתה רוצה את הפס כסף?", "ספרים, רבותי ספרים", "לשרוף את המועדון", "אתה הבנת את זה ברוך?", "אתה תתן לי את הכבוד המגיע לי", "השופשיק של הקומקום". תוכניתה הראשונה של שלישיית "הגשש החיוור" יצאה לדרך בשנת 1964, ונקראה 'שמחת זקנתי'. עוד בתחילת דרכה, הצטיינה השלישייה במימיקה נהדרת, תזמון, והרמוניה קולית נפלאה. בין שיריה המפורסמים של השלישייה: 'מים לדוד המלך', 'פנס בודד', 'בטי בם', 'שיר פשוט על עונות השנה', 'הימים חולפים שנה עוברת', 'שיר הטלפון' (הלו מרכזיה שלשלתי אסימון...). השלישייה מופיעה כבר יותר משלושים שנה. גם בימים אלה (תחילת 1998), האולמות בהופעותיה מלאים בקהל, שצוחק ונהנה מכל רגע.
לאחר התפרקות שלישיית "התאומים" פנה חנן גולדבלט לקריירה של הנחייה והצחקה בתוכניות ילדים ('בלי סודות') יחד עם שותפו אושיק לוי, שהחל בקרירה של זמר סולן. מלהיטיו הבולטים של אושיק: 'חוזה לך ברח', 'יהונתן סע הביתה', 'יד קטנה', ושיר הנושא מתוך הסרט 'השוטר אזולאי' (בכיכובו של השחקן והפנטומימאי הדגול, שייקה אופיר) - 'בלדה לשוטר'.
יצירה חשובה בתחום הקולנוע בישראל (1964), 'סלאח שבתי', הולידה להיט בשם 'משיח הזקן', שהלחין יוחנן זראי למילים של אוריאל אופק. השיר בוצע על ידי השחקן חיים טופול - כוכב הסרט. הסרט מתאר בצורה מעט הומוריסטית את החיים במעברה בשנים הראשונות לעצמאות, וקליטת העולים החדשים בשנות החמישים. התסריט נכתב על ידי הסופר אפרים קישון.
בתחילת שנות השישים יצרה דרורה חבקין סגנון חדש, סגנון שירי הרחוב, שבהם יצרה אווירה תוך כדי סחיפת הקהל לשירה בשימוש במילים של יום-יום, כמו למשל: 'יונה פעמונה', 'שני חברים יצאו לדרך בים-בם-בום', 'לילה טוב' (פנסים שוב דולקים), 'וחרב אין ביד דוד' ו'כל היונים'.
האווירה הכללית בארץ בשנות השישים לא אפשרה לשירים, שהיה בהם משהו מההשפעה הים-תיכונית והערבית להשתרש ולהיות משודרים ברדיו. את הסגנון, שהיווה פתרון לקהל אוהדי המוסיקה המזרחית והים- תיכונית, הביא הזמר היווני (לא יהודי) אריס סאן. עד שאריס סאן הגיע לארץ מיוון, היה מועדון אריאנה ביפו מקום בילוי ליוונים ומזרחיים בלבד. הוא זה שהצליח בסגנונו המיוחד להלהיב ולגרום גם לאשכנזים לבוא ולהנות מהמוסיקה בעלת הגוון הים תיכוני. בין שיריו בעברית: 'סיגל', 'תל-אביב תל-אביב' (זכורים גם השירים ביוונית - 'פום פם', 'פפלומה'). אריס סאן הוא זה שגילה את הזמרת עליזה עזיקרי, וכתב לה את השירים: 'נערה ממש אוצר', 'בחיים הכל עובר'.
במהלך שנים אלה, התנהלו דיונים בקרב אנשי מקצוע בתחום המוסיקה, ביחס לזהות המוסיקלית המתהווה במדינת ישראל. היו שראו בנטרול ההשפעות הזרות שהביאו איתן העדות השונות, את האפשרות ליצירת מוסיקה ישראלית חדשה, תוך מיזוג והכרות הדדית. שילוב בין מזרח ומערב. היה גם מי שחידד את הסוגיה, שפרט למיזוג, יש להתמקד בסגנונות הקרובים לנו גיאוגרפית. לעומת זאת, היו מי שיחסו חשיבות גדולה לשמירה על הזהות המוסיקלית של כל עדה ועדה, שהרי כל אחת מהן הביאה עמה מטען תרבותי עשיר מארץ מוצאה. וכי ניתן למחקו במחי-יד? לא רק שהדבר אינו אפשרי, אין הוא רצוי כלל וכלל. הושמעה גם הדעה, שבין מיזוג לשמירת זהות, נשכחה נשמתו של הניגון היהודי.
היסטוריה של הזמר העברי